|
אודות
היי, אני גל כהן
ילדה רגילה, ועברה כבר יותר ממה שרוב האנשים עברו בחיים.
יום אחד נמאס לי, הייתי חייבת לשחרר ולכתוב, פשוט לשפוך.
בבקשה, אשמח לעזור לכל אחד ואחת מכם.גם אם זה רק לספר,לשפוך,לצחוק, או לבכות, תרגישו חופשי לחפור (: אתם יכולים לשלוח לי אימיילים לכתובת galchoen2@gmail.com ואנסה לעזור :)
~stay strong~
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
|
|
בלב המדבר | | ללכת וללכת, לא ליפול, הבטיחו שבסוף יהיה טוב.
קשה הדרך וארוכה, בקושי רב מחזיקים מעמד.
הדרך מפותלת, קמה ונופלת, מרגישה שלגוש בגרון בקרוב תפתח הדלת.
עוד כמה אפשר דורשת לדעת, הולכת אל הלא נודע, הסבלנות פוקעת.
צונחת על ברכי שדמעות זולגות על לחיי. קשה היא הדרך בלי התמרורים, רוצה אל הסוף להגיע אך בי הזכרונות פוגעים.
מנסה לקום בלי הישג, רק שוכבת לי בלב המדבר, בוכה מייאוש, מנסה ולא מצליחה להמציא לעצמי תירוץ.
שואלת את האל שבמרומים, למה לא גאל אותי מהייסורים.
ייסורי המצפון וייסורי הנפש שליוו אותי כל הדרך, מודה לכם שבאכזריות התעללתם.
שברתם והכאבתם בלי רחמים, רק שתדעו שהאיש הבא שלו תמררו את החיים, גם לו יהיו אותם רגעים.
רק, משאלה אחרונה, עזבונה את חבריי במנוחה. סבלתי אני מספיק בשביל כולם, בבקשה אותם אל תשברו ובנפש תכאיבו. אמשיך לסבול בשקט, רק תנו לאוהביי את הכוחות שיגלו, שילדתם הקטנה, את כנפייה פרשה ולעולם לא תשוב. |
|
|
|
|
|
;){kind=link}